קצבת נכות כללית: שני שערים, ולמה נופלים דווקא בשני

עו"ד זיו קורן · מדריך זכויות · המקורות אומתו ביום 5.11.2026 · עודכן לאחרונה 5.11.2026 · זמן קריאה כ־13 דקות


אולי זו מחלה שהגיעה בלי הודעה מוקדמת, והביאה אתכם לבדוק מה זו בכלל קצבת נכות כללית. אולי זה מצב שהחמיר לאט, שנה אחרי שנה, עד שהבוקר שבו לא הצלחתם לקום לעבודה הפך לשגרה.

ואולי כבר ניסיתם. הגשתם תביעה, עברתם ועדה, קיבלתם אחוזים, ובכל זאת הגיע מכתב דחייה. ואתם שואלים את עצמכם: איך ייתכן? הרי הוועדה קבעה שאני חולה.

התשובה נמצאת במבנה של הקצבה. קצבת נכות כללית היא לא מבחן אחד אלא שניים: שער רפואי ושער תפקודי. קל להתכונן רק לראשון. המדריך הזה מסביר את שניהם, עם מקור לכל טענה, כדי שתגיעו מוכנים.

איור: גבר בשנות החמישים עם חגורת גב ומקל הליכה, תיקיית מסמכים רפואיים בידו, הולך לאט לעבר שני שערים ברצף. השער הראשון פתוח מאחוריו; השני גבוה וצר יותר, ומאחוריו אור זהוב
קצבת נכות כללית היא לא מבחן אחד אלא שניים: שער רפואי, ואחריו שער תפקודי, גבוה וצר יותר.

בקצרה

נכון ל־5.11.2026.

  • למי: תושבי ישראל מגיל 18 ועד גיל הפרישה[1, ס' 195]. לפי ביטוח לאומי, אפשר להגיש תביעה עד 12 חודשים אחרי גיל הפרישה[5].
  • שער ראשון, רפואי: נכות רפואית של 60% לפחות, או 40% לפחות כשליקוי אחד לבדו הוא 25% ומעלה[1, ס' 208(א)].
  • שער שני, תפקודי: אי־כושר להשתכר של 50% ומעלה. הדרגה נקבעת באחד מארבעה שיעורים: 60%, 65%, 74% או 100%. דרגה מעל 74% נקבעת כ־100%[1, ס' 195, 209(א1)].
  • הכנסה: בלי הכנסה מעבודה, או הכנסה שאינה עולה על 60% מהשכר הממוצע (מ־1.1.2026: נמוכה מ־8,261 ₪ לחודש), במשך 90 ימים רצופים לפחות[1, ס' 195][10].
  • סכום חודשי ליחיד בשנת 2026: 4,711 ₪ בדרגה מלאה; 3,211 ₪ ב־74%; 2,894 ₪ ב־65%; 2,718 ₪ ב־60%[7]. עם בן או בת זוג בדרגה מלאה: 6,229 ₪, ועוד 1,214 ₪ לכל אחד משני הילדים הראשונים. לזוג עם שני ילדים: כ־8,657 ₪ בחודש[7].
  • ערר: תוך 60 יום מקבלת ההודעה הכתובה[6].

קיבלתם החלטה? שלחו לנו אותה בוואטסאפ
מחשבון הזכויות: בדיקת זכאות ראשונית


תוכן העניינים

  1. מי יכול לקבל קצבת נכות כללית?
  2. השער הראשון: כמה אחוזי נכות רפואית צריך?
  3. השער השני: מה זה "אי־כושר להשתכר"?
  4. כמה משלמת קצבת נכות כללית ב־2026, ומאיזה מועד?
  5. אפשר לעבוד ולקבל קצבה?
  6. איך מגישים תביעה לקצבת נכות כללית, ומה מצרפים?
  7. נדחיתם? ערר על נכות כללית ושאלה משפטית
  8. המצב החמיר, או שנדחיתי. מתי אפשר לנסות שוב?
  9. סיפור מהמשרד: הגננת שעברה את השער הראשון
  10. שאלות נפוצות על קצבת נכות כללית

מי יכול לקבל קצבת נכות כללית?

החוק מגדיר "נכה" כמבוטח שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו שני תנאים[1, ס' 195]:

  1. אין לו כושר להשתכר, או שכושרו להשתכר צומצם ב־50% או יותר, בבת אחת או בהדרגה.
  2. אין לו הכנסה מעבודה, או שהכנסתו אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע, במשך 90 ימים רצופים לפחות.

"ליקוי" הוא ליקוי גופני, שכלי או נפשי, שנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה[1, ס' 195]. כלומר, הקצבה לא דורשת "אירוע". היא מתאימה גם למחלה כרונית, למצב נפשי ולמצב שהתפתח עם השנים.

"מבוטח" לעניין זה הוא תושב ישראל שמלאו לו 18 וטרם הגיע לגיל הפרישה[1, ס' 195].

ומה עם מי שלא עבד מחוץ לבית? לגבי עקרת בית יש הגדרה נפרדת: הבדיקה היא של היכולת לבצע את הפעולות המקובלות במשק בית רגיל, ולא של כושר ההשתכרות[1, ס' 195].

נפגעתם בעבודה? קצבת נכות כללית היא מסלול אחר מנכות מעבודה. על נכות שנגרמה מפגיעה בעבודה ראו מדריך: נכות מעבודה.


השער הראשון: כמה אחוזי נכות רפואית צריך?

התנאי הוא אחד מהשניים[1, ס' 208(א)]:

  • 60% לפחות נכות רפואית; או
  • 40% לפחות, כשליקוי יחיד מתוכם נקבע ב־25% לפחות.

מי קובע? רופא שהוא עובד המוסד, או רופא אחר שהמוסד הסמיך ("רופא מוסמך")[1, ס' 208(ב)]. ההחלטה ניתנת בכתב, ומצורפים אליה הממצאים והנימוקים[2, תק' 9]. אם הרופא קבע פחות מהסף, הוא חייב לנמק[1, ס' 208(ג)].

איך מצטרפים כמה ליקויים? לא בחיבור רגיל. האחוז הגבוה נכנס במלואו. השני מוכפל ביתרה שנשארה עד 100%. השלישי מוכפל ביתרה שנשארה אחרי שני הראשונים, וכן הלאה. שבר מעוגל כלפי מעלה[2, תק' 3].

דוגמה חשבונית בלבד (לא מתיק אמיתי): ליקויים של 40% ו־30%. הראשון נכנס במלואו: 40%. השני מחושב מתוך 60% שנותרו: 30% × 60% = 18%. סך הכול 58%, ולא 70%. במקרה כזה הסף של 40% (עם ליקוי של 25% ומעלה) עדיין מתקיים, אבל סף ה־60% לא.

איור: צנצנת זכוכית גבוהה ובתוכה אבנים שטוחות מוערמות, כל אבן דקה מזו שמתחתיה: כל ליקוי נוסף מוסיף פחות
ליקוי נוסף נספר רק מתוך מה שנשאר: 40% ו־30% הם 58%, ולא 70%.
מקרא: הקו המקווקו = סף הנכות הרפואית; כל בלוק = ליקוי נוסף שמחושב מתוך היתרה.

נכות רפואית זמנית: כשהמצב עוד לא יציב, הרופא רשאי לקבוע אחוזים לתקופה מוגבלת, של עד שנתיים מיום הקביעה[2, תק' 6].

איך נראית הוועדה?

  • הבדיקה נעשית ביחידות. הרופא רשאי להתיר לאדם נוסף להיות נוכח, אם אתם מסכימים[2, תק' 16].
  • ביטוח לאומי כותב שזו זכותכם להגיע עם מלווה שיתמוך בכם ויעזור לבטא את הקשיים, שהמפגש קצר, כ־10 דקות, ושכדאי לכתוב על דף את מה שחשוב לכם לומר ולמסור אותו בוועדה[8].
  • עוד לפי ביטוח לאומי: אתם רשאים להשיב רק על שאלות שביכולתכם להשיב עליהן. השאלות עוסקות בעיקר בקשיים בחיי היומיום ובהשפעתם על החיים ועל העבודה[8].
  • אפשר לראות את חוות הדעת עוד לפני ההחלטה. לפי חוזר של ביטוח לאומי, מי שמבקש בכתב, בעצמו או דרך בא כוחו, מקבל העתק מפרוטוקול הוועדה הרפואית, "גם אם לא הסתיים הטיפול בתביעתו"[12]. כך אפשר לבדוק מוקדם מה נרשם, ולהתכונן.

השער השני: מה זה "אי־כושר להשתכר"?

בשלב הזה נדחות גם תביעות שעברו את השער הרפואי, ולכן הפרק הזה חשוב במיוחד.

אחרי השער הרפואי, פקיד תביעות מחליט אם אתם "נכה" וקובע את דרגת אי־הכושר להשתכר[1, ס' 209(א)]. זו כבר לא שאלה של "כמה חולה אני", אלא של "כמה אני יכול לעבוד ולהרוויח".

מה הפקיד שוקל?

לפי החוק, הפקיד מביא בחשבון את השפעת הליקוי[1, ס' 209(ב)]:

  • על היכולת לחזור לעבודה שלכם, במלואה או בחלקה;
  • על היכולת לבצע עבודה אחרת, או לרכוש מקצוע חדש, מסוג העבודות שתואמות את הכושר הגופני ואת מצב הבריאות שלכם.

ההחלטה מתקבלת אחרי שרופא מוסמך ופקיד שיקום חיוו דעתם בכתב. ובנקודה אחת החוק מגן עליכם במפורש: הפקיד לא יביא בחשבון אם הוצעה לכם עבודה, או אם לא השתלבתם בעבודה[1, ס' 209(ב)].

ארבע הדרגות

דרגת אי־הכושר מה זה אומר המקור
60%, 65% או 74% קצבה חלקית, יחסית לדרגה [1, ס' 201(א), 209(א1)]
100% (וכל דרגה מעל 74%) קצבה מלאה [1, ס' 200(א), 209(א1)]

דרגה של 75% ומעלה אפשר לקבוע גם בלי חוות דעת של פקיד שיקום[1, ס' 209(ג)].

ליקוי קשה יכול להצדיק דרגה מלאה. בהנחיות של ביטוח לאומי לרופאים ולפקידים נכתב שיש ליקויים רפואיים קשים שבגללם "טווח התעסוקות צומצם באופן משמעותי", ולכן יש לקבוע דרגת אי־כושר מלאה[13]. לפי אותן הנחיות, ליקוי כזה הוא למשל ליקוי שמצמצם מאוד את סוגי העבודות שאפשר להשתלב בהן, או שצפויות בגללו היעדרויות ממושכות מהעבודה[13]. אם זה המצב שלכם, כדאי שהמסמכים יתארו את זה במפורש.

איור: בחצר שקטה ארבעה עמודי אבן בגבהים עולים, והגבוה מהם מואר באור זהוב. אישה עם קב אמה ותיקייה בידה עומדת ליד הנמוך ומביטה אל הגבוה
ארבע דרגות: 60%, 65% ו־74% מזכות בקצבה חלקית, ודרגה שמעל 74% נקבעת כ־100%.
מקרא: שלושת העמודים בפסים = 60%, 65% ו־74% (קצבה חלקית); העמוד המלא = 100% (קצבה מלאה); החץ = דרגה שמעל 74% נקבעת כ־100%.

דרגה זמנית: כשהמצב הרפואי או התפקוד עדיין לא יציבים, או לצורך שיקום מקצועי, אפשר לקבוע דרגת אי־כושר לתקופה מוגבלת. כל קביעה זמנית תקפה לשנתיים לכל היותר[1, ס' 210].

שובר מיתוסים: "קיבלתי 60% בוועדה, אז הקצבה בכיס"

המיתוס: אחוזי הנכות הרפואית הם הקצבה.

מה החוק אומר: הנכות הרפואית היא רק תנאי לקביעת אי־כושר להשתכר[1, ס' 208(א)]. את הקצבה קובעת דרגת אי־הכושר, שהיא החלטה נפרדת של פקיד התביעות, אחרי חוות דעת של רופא מוסמך ושל פקיד שיקום[1, ס' 209]. אפשר לעבור את השער הראשון ולהיעצר בשני.

מה זה אומר בפועל: מסמכים רפואיים לבדם לא מספיקים. צריך להראות מה הליקוי עושה לעבודה: מה הייתם עושים לפני, מה אתם לא מסוגלים לעשות היום, ומה קרה כשניסיתם.

עמדת המשרד (דעה, לא הלכה): את "השער השני" אנחנו מכינים כמו שמכינים תיק. אנחנו אוספים את ההיסטוריה התעסוקתית, מסמכים על היעדרויות, על הפחתת שעות ועל שינוי תפקיד, ומכתבים מהרופאים המטפלים שמתארים מגבלה תפקודית ולא רק אבחנה. "סובל מכאבי גב" לא אומר לפקיד השיקום כלום. "אינו מסוגל לשבת יותר מ־20 דקות ברצף" אומר הרבה.

עברתם את השער הרפואי ונעצרתם בשני? שלחו לנו את ההחלטה בוואטסאפ


כמה משלמת קצבת נכות כללית ב־2026, ומאיזה מועד?

הסכומים לשנת 2026

נכון ל־5.11.2026. הסכומים מתעדכנים בינואר.

לפי הודעת ביטוח לאומי מיום 1.1.2026, הקצבה החודשית ליחיד[7]:

דרגת אי־הכושר קצבה חודשית ליחיד
100% (דרגה מלאה) 4,711 ₪
74% 3,211 ₪
65% 2,894 ₪
60% 2,718 ₪

עם משפחה הסכום גבוה בהרבה. לנכה עם בן או בת זוג וילדים משולמת תוספת תלויים, בתנאים שבחוק[1, ס' 200(ג)]:

הרכב המשפחה (דרגה מלאה) קצבה חודשית
יחיד 4,711 ₪
עם בן או בת זוג 6,229 ₪
תוספת לכל ילד (עד שני ילדים) 1,214 ₪
זוג עם שני ילדים כ־8,657 ₪

תוספת בן הזוג משולמת כשההכנסה שלו אינה עולה על 7,848 ₪ ברוטו לחודש (נכון ל־2026)[11]. בדרגה חלקית התוספת מלאה רק למי שעובד ומשתכר מעל 2,891 ₪ ברוטו; למי שלא עובד, או משתכר פחות, היא חלקית[11]. הסכומים מתעדכנים בתחילת כל שנה.

מאיזה מועד?

  • "התאריך הקובע" הוא היום שבו נגרם אי־כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות[1, ס' 195].
  • הזכות לקצבה מתחילה בתום 90 ימים מהתאריך הקובע[1, ס' 196(ב)].
  • חריג: מי שנקבעה לו דרגת אי־כושר של 100% לשישה חודשים רצופים לפחות, מקבל קצבה מלאה כבר מהיום ה־31 שאחרי התאריך הקובע[1, ס' 196(ג)(1)].
  • כמה אחורה? התאריך הקובע לא יוקדם ליותר מ־15 חודשים לפני הגשת התביעה[1, ס' 195]. יחד עם 90 ימי ההמתנה, המשמעות היא שהקצבה משולמת רטרואקטיבית לכל היותר עבור 12 חודשים לפני הגשת התביעה. כך גם מסכם זאת כל זכות[9].

במילים פשוטות: כל חודש שבו מחכים "לראות אם זה יעבור" עלול להיות חודש שלא ישולם.


אפשר לעבוד ולקבל קצבה?

כן, בגבולות שבחוק. הקצבה בנויה כך שעבודה לא מוחקת אותה בבת אחת:

  • כדי להיכנס לזכאות, צריך תקופה של 90 ימים רצופים לפחות בלי הכנסה מעבודה, או עם הכנסה שאינה עולה על 60% מהשכר הממוצע[1, ס' 195]. לפי ביטוח לאומי, מ־1.1.2026 מדובר בהכנסה נמוכה מ־8,261 ₪ לחודש[10].
  • מי שכבר מקבל קצבה ומתחיל לעבוד: הכנסה מעבודה מנוכה מהקצבה בהדרגה, לפי מדרגות שקבועות בלוח בחוק[1, ס' 202(ב)(2)].
  • ואם הקצבה נעצרה בגלל הכנסה, וההכנסה ירדה שוב מתחת ל־60% מהשכר הממוצע: דרגת אי־הכושר נקבעת מחדש, ולא פחות מהדרגה היציבה האחרונה שנקבעה לפני ההכנסה, בלי צורך בחוות דעת רפואית או שיקומית חדשה[1, ס' 209(ד)].

שובר מיתוסים: "אם אחזור לעבוד, אאבד הכול לתמיד"

מה החוק אומר: ההכנסה מנוכה בהדרגה[1, ס' 202(ב)(2)], ומי שהקצבה שלו נעצרה רק בגלל הכנסה מעבודה, מוגן כשההכנסה יורדת שוב[1, ס' 209(ד)]. לפני שמחליטים, כדאי לבדוק את החישוב הספציפי.


איך מגישים תביעה לקצבת נכות כללית, ומה מצרפים?

  • הטופס: טופס 7801, "תביעה לקצבת נכות והצהרה למחלקת הביטוח והגבייה"[5].
  • מתי: ביטוח לאומי לא ידון בתביעה לפני שעברו 90 ימים מהיום שבו, לפי הטענה, אין לכם הכנסה מעבודה או שהיא אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע. דמי מחלה מהמעסיק לא נספרים לעניין זה[1, ס' 207].
  • איך: בטופס מקוון באתר; בטלפון עם נציג שירות, ב־3928*; בטופס ידני שמעלים לאתר; בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף. מי שמאושפז יכול להגיש דרך העובדת הסוציאלית בבית החולים[5].
  • מצבים רפואיים קשים מטופלים במסלול מהיר[5].

מה מצרפים[5]:

  • מסמכים רפואיים שמתארים את המצב: סיכומים, מחלות כרוניות, טיפולים ותרופות.
  • שכירים: 15 תלושי השכר האחרונים, או אישור מהמעסיק על תקופת העבודה והשכר, וגם פירוט של דמי מחלה ששולמו ב־15 החודשים האחרונים.
  • עצמאים: הצהרה על השינוי בעבודה ובהכנסה בגלל הנכות, ושומות המס האחרונות.
  • הכנסות שלא מעבודה ב־15 החודשים האחרונים, למשל פנסיה או תשלומי ביטוח.
  • מייצג: אם מישהו אחר מגיש או חותם, ממלאים גם את סעיף 4 בטופס ומצרפים ייפוי כוח.

כתבו בטופס כל מחלה וכל ליקוי. לפי חוזר של הלשכה הרפואית, הרופא חייב להתייחס בכתב בפרוטוקול לכל התלונות שלכם. אבל על תלונה שעלתה רק בוועדה ולא צוינה בטופס התביעה, ככלל לא שולחים לבדיקות נוספות, ומודיעים לכם שאפשר לתבוע עליה בתביעה נפרדת[14].

אמרו לכם בסניף שאין טעם להגיש? לפי הוראות ביטוח לאומי, "חובה לקבל כל תביעה" שמוגשת, גם אם נראה שאין זכאות. אם יש לדחות אותה, שולחים מכתב דחייה מסודר[15]. זה חשוב, כי למועד ההגשה יש השלכה על התשלום לתקופה שעברה[15].


נדחיתם? ערר על נכות כללית ושאלה משפטית

יש שני סוגי ערר, לפי השער שבו נעצרתם[1, ס' 211]:

על מה לאן מי יושב המקור
אחוזי הנכות הרפואית (שער ראשון) ועדה רפואית לעררים שניים או שלושה רופאים [1, ס' 211(א)][6]
דרגת אי־הכושר להשתכר (שער שני) ועדה לעררים שניים או שלושה מומחים בתעסוקה, בשיקום וברפואה [1, ס' 211(ב)][2, תק' 26(א)][6]

מי יכול לערור? לפי ביטוח לאומי[6], ערר על הנכות הרפואית פתוח למי שנקבעה לו נכות של פחות מ־80%. ערר על אי־הכושר פתוח בשני מצבים: כשנקבעה דרגה של 74% או פחות, וכשנקבע שכושר ההשתכרות לא אבד. קביעה בעניין ההשתכרות בפועל (כמה הרווחתם) אינה נבחנת בערר הזה[1, ס' 211(ב)].

עד מתי? לפי ביטוח לאומי, תוך 60 יום מהיום שבו קיבלתם את ההודעה הכתובה על ההחלטה. הערר נשלח בכתב, עם נימוקים, לסניף הקרוב למגורים, ואפשר גם דרך אתר ביטוח לאומי[6]. הגישו בזמן, ועדיף מוקדם.

מותר להביא רופא: בוועדה הרפואית לעררים אפשר להיות מיוצגים על ידי הרופא המטפל או רופא מומחה[2, תק' 22]. בהסכמתכם, הוועדה רשאית גם לדון בערר על סמך מסמכים בלבד, בלי לבדוק אתכם[3, תק' 3].

הסיכון: הוועדות לעררים יכולות גם להפחית

שתי ועדות העררים רשאיות לאשר, לבטל או לשנות את ההחלטה, גם אם לא התבקשו לכך[3, תק' 2(ב), 5(ב)]. לפי ביטוח לאומי, כשהוועדה הרפואית לעררים שוקלת הפחתה, מודיעים לכם על כך, ובחלק מהמקרים אפשר לבטל את הערר[6].

לפי חוזר של ביטוח לאומי, כשוועדת העררים סבורה שיש להפחית, "הוועדה חייבת להפסיק את הדיון". אז מקבלים הודעה בכתב עם שתי אפשרויות: למשוך את הערר, או להמציא חומר נוסף תוך 30 ימים מקבלת המכתב[16]. הכלל הזה חל גם על ערר על דרגת אי־הכושר בוועדה לעררים[16].

לא בכל סניף יושבת ועדת עררים, ולכן הדיון עשוי להתקיים בעיר אחרת[6].

ואחרי ועדת העררים?

ההחלטה סופית, ואפשר לערער עליה בשאלה משפטית בלבד לבית הדין האזורי לעבודה[1, ס' 213], תוך 60 יום ממועד קבלת ההודעה[6]. בית הדין לא קובע אחוזים או דרגות במקום הוועדה. הוא בודק אם הוועדה פעלה כדין.


המצב החמיר, או שנדחיתי. מתי אפשר לנסות שוב?

  • מקבלים קצבה והמצב החמיר? אפשר לבקש בדיקה מחדש, אחרי שעברו 6 חודשים לפחות מהקביעה הקודמת[4, תק' 2][1, ס' 214(א)].
  • נדחיתם? אפשר להגיש תביעה חוזרת אחרי שעברו 6 חודשים מהדחייה הקודמת[4, תק' 4].
  • יש עובדות חדשות? אם אתם מציגים עובדות חדשות, שעשויות לדעת המוסד להשפיע על דרגת אי־הכושר, הבדיקה או התביעה החוזרת נערכות גם לפני שעברו 6 חודשים[4, תק' 6(א)].
  • שימו לב: גם המוסד רשאי לבדוק מחדש את הדרגה או את האחוזים, ומי שזומן לבדיקה חייב להתייצב[1, ס' 214].

סיפור מהמשרד: הגננת שעברה את השער הראשון

היא הייתה גננת יותר מעשרים שנה. היא אהבה את הבקרים: הילדים שנכנסים בריצה, השירים במעגל, הידיים הקטנות שנתלות בה. ואז התחיל הגב, אחריו הברכיים, ובהמשך גם השינה ומצב הרוח. היו שנים של טיפולים, ובקרים שבהם רק לקום מהשטיח אחרי משחק עם הילדים לקח לה דקה ארוכה.

בשלב מסוים היא ירדה לחצי משרה, ובסוף הפסיקה לעבוד. כשהגישה תביעה לקצבת נכות כללית, הרופא קבע לה נכות רפואית מעל הסף. היא חשבה שהקושי מאחוריה. כעבור כמה שבועות הגיע מכתב: לא נקבע שאיבדה את כושר ההשתכרות. בעלה ישב לידה כשקראה אותו, והיא לא הבינה: הרי קבעו שאני חולה.

איור: אישה בשנות החמישים קוראת מכתב רשמי בדאגה, ובעלה מניח יד על כתפה
כעבור כמה שבועות הגיע מכתב: לא נקבע שאיבדה את כושר ההשתכרות.

כשהגיעה אלינו עם התיק, התברר מה חסר בו. היו בו אבחנות, צילומים ומרשמים. לא היה בו אף מסמך שמסביר מה המחלה עושה לעבודה. לא היה כתוב בו שגננת יושבת על הרצפה, מרימה ילד שנפל ועומדת שעות. לא היה כתוב בו שהיא ניסתה לעבוד בחצי משרה ולא עמדה בזה.

זה בדיוק השער השני. השער הרפואי בודק כמה הליקוי חמור. השער השני בודק מה הוא עושה ליכולת לעבוד ולהשתכר.

אז בנינו את החלק הזה. ביקשנו מהגן מכתב על הפחתת השעות ועל ההיעדרויות. ביקשנו מהרופאים המטפלים מכתבים שמתארים מגבלה ולא רק אבחנה: כמה זמן היא יכולה לעמוד, אם היא יכולה להתכופף, מה קורה אחרי יום עבודה. כתבנו את ההיסטוריה התעסוקתית שלה, שלב אחרי שלב. הערר לוועדה לעררים הוגש בזמן, בכתב ועם נימוקים. והפעם, התיק סיפר את כל הסיפור.

מה לוקחים מהסיפור: אבחנה לבדה לא עוברת את השער השני. צריך להראות מה הליקוי עושה לעבודה: היעדרויות, הפחתת שעות, ומכתבים שמתארים מגבלה. ראו השער השני: מה זה אי־כושר להשתכר.


שאלות נפוצות על קצבת נכות כללית

כמה אחוזי נכות צריך כדי לקבל קצבת נכות כללית?

נכות רפואית של 60% לפחות, או 40% לפחות כשליקוי אחד לבדו הוא 25% ומעלה[1, ס' 208(א)]. זה רק התנאי הראשון. אחריו נקבעת דרגת אי־הכושר להשתכר[1, ס' 209].

מה זה "אי כושר השתכרות"?

מידת הפגיעה ביכולת שלכם לעבוד ולהשתכר בגלל הליקוי, בעבודה הקודמת או בעבודה אחרת שמתאימה למצבכם. הדרגה נקבעת ב־60%, 65%, 74% או 100%[1, ס' 209].

מה ההבדל בין 74% ל־75% אי־כושר?

דרגה של 74% מזכה בקצבה חלקית. דרגה שעולה על 74% נקבעת כ־100% ומזכה בקצבה מלאה[1, ס' 209(א1)].

כמה כסף מקבלים בקצבת נכות כללית ב־2026?

ליחיד: 4,711 ₪ בדרגה מלאה, 3,211 ₪ ב־74%, 2,894 ₪ ב־65% ו־2,718 ₪ ב־60%, לפי הודעת ביטוח לאומי מינואר 2026[7]. עם בן או בת זוג, בדרגה מלאה: 6,229 ₪, ועוד 1,214 ₪ לכל אחד משני הילדים הראשונים; לזוג עם שני ילדים כ־8,657 ₪[7].

כמה זמן אחורה משלמים קצבת נכות כללית?

הזכות מתחילה 90 ימים אחרי "התאריך הקובע", והתאריך הזה לא יוקדם ליותר מ־15 חודשים לפני הגשת התביעה[1, ס' 195–196]. בפועל, לכל היותר 12 חודשים אחורה[9].

איך מגישים תביעה לנכות כללית?

בטופס 7801 של ביטוח לאומי: באתר, בטלפון עם נציג (‎*3928), או בטופס ידני. מצרפים מסמכים רפואיים ותלושי שכר או מסמכי הכנסה, לפי הרשימה של ביטוח לאומי[5].

אפשר לעבוד ולקבל קצבת נכות כללית?

כן, בגבולות שבחוק. הכנסה מעבודה מנוכה מהקצבה בהדרגה[1, ס' 202(ב)(2)], ומי שהקצבה שלו נעצרה בגלל הכנסה מוגן כשההכנסה יורדת[1, ס' 209(ד)].

תוך כמה זמן מגישים ערר על ועדה רפואית בנכות כללית?

תוך 60 יום מקבלת ההודעה הכתובה על ההחלטה, בכתב ועם נימוקים[6].

ועדת העררים בנכות כללית יכולה להוריד לי אחוזים?

כן. היא רשאית לשנות את ההחלטה גם בלי שהתבקשה[3, תק' 2(ב)]. לפי ביטוח לאומי, אם היא שוקלת להוריד, היא תעדכן אתכם, ובמקרים מסוימים אפשר לבטל את הערר[6].


קיבלתם דחייה, או שאתם לפני ועדה?

אנחנו מלווים מבוטחים בתביעות לקצבת נכות כללית, בהכנה לוועדה ובעררים, בשני השערים.

שלחו לנו את המסמכים בוואטסאפ
מחשבון הזכויות: בדיקת זכאות ראשונית
התקשרו 052-8886033


על הכותב

עו"ד זיו קורן, מ.ר. 69408, חבר לשכת עורכי הדין משנת 2014. חבר ועדת ביטוח לאומי במחוז מרכז של הלשכה, ובוגר הקורס "רפואה למשפטנים" באוניברסיטת תל אביב.

מדריכים קשורים: פיברומיאלגיה וביטוח לאומי: פרט 92 · ועדה רפואית בביטוח לאומי: הכנה וערר · תביעת פיצויים בתאונת דרכים · תאונת דרכים בדרך לעבודה: 6א או 6ב · תאונת עבודה ודמי פגיעה · נכות מעבודה ותקנה 15


מקורות

המקורות אומתו ביום 5.11.2026. נבדק לאחרונה: 5.11.2026.

  1. חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, ס"ח 210, ס' 195, 196, 200, 201, 202, 207, 208, 209, 210, 211, 213, 214 (נוסח מוויקיטקסט, נצפה ב־3.11.2026). https://he.wikisource.org/wiki/חוק_הביטוח_הלאומי
  2. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד–1984, ק"ת 1377, תק' 3, 6, 9, 16, 20, 22, 26, 27 (נוסח מוויקיטקסט, נצפה ב־3.11.2026). https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_הביטוח_הלאומי_(ביטוח_נכות)_(קביעת_אחוזי_נכות_רפואית,_מינוי_ועדות_לעררים_והוראות_שונות)
  3. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ"ד–1984, ק"ת 1376, תק' 2, 3, 5 (נוסח מוויקיטקסט, נצפה ב־3.11.2026). https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_הביטוח_הלאומי_(ביטוח_נכות)_(סמכויות_ועדה_רפואית_לעררים_וועדה_לעררים)
  4. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס"א–2000, ק"ת 68, תק' 2, 4, 6 (נוסח מוויקיטקסט, נצפה ב־3.11.2026). https://he.wikisource.org/wiki/תקנות_הביטוח_הלאומי_(ביטוח_נכות)_(בדיקה_מחדש_ותביעה_חדשה)
  5. המוסד לביטוח לאומי "אופן הגשת התביעה – נכות כללית" (נצפה ב־3.11.2026). https://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/הגשת%20התביעה.aspx
  6. המוסד לביטוח לאומי "ועדה רפואית לעררים – נכות כללית" (נצפה ב־3.11.2026). https://www.btl.gov.il/benefits/vaadotRefuiyot/erurVadot/Pages/erurNechut.aspx
  7. המוסד לביטוח לאומי "הביטוח הלאומי מפרסם את גובה הקצבאות לשנת 2026 בהתאם למדד ולשכר הממוצע" (1.1.2026; נצפה ב־3.11.2026). https://www.btl.gov.il/About/newspapers/Pages/idkonkitzvaot2025.aspx
  8. המוסד לביטוח לאומי "הכנה לוועדה הרפואית" (נצפה ב־3.11.2026). https://www.btl.gov.il/ZcuyotAsdience/Pages/medicalBoardPreparation.aspx
  9. כל זכות "קצבת נכות כללית" (עודכן 22.9.2026; נצפה ב־3.11.2026). https://www.kolzchut.org.il/he/קצבת_נכות_כללית
  10. המוסד לביטוח לאומי "תנאי זכאות – נכות כללית" (נצפה ב־3.11.2026). https://www.btl.gov.il/benefits/Disability/Pages/הזכאים%20לקצבת%20נכות%20חודשית.aspx
  11. כל זכות "קצבת נכות כללית" (נצפה ב־5.11.2026). https://www.kolzchut.org.il/he/קצבת_נכות_כללית
  12. המוסד לביטוח לאומי, אגף גמלאות נכות, חוזר נכות 1941 "מסירת חוות דעת רפואית למבוטח" (1.4.2014; נצפה ב־5.11.2026). https://www.btl.gov.il/benefits/HozrimGimlaot/Hozrim/חוזר%20נכות%201941%20-%20מסירת%20חוות%20דעת%20רפואית%20למבוטח.pdf
  13. המוסד לביטוח לאומי, אגף גמלאות נכות, חוזר נכות 1901 "קווים מנחים לקביעת דרגה מלאה במקרים של נכויות קשות" (20.7.2014; נצפה ב־5.11.2026). https://www.btl.gov.il/benefits/HozrimGimlaot/Hozrim/חוזר%20נכות%20מספר%201901%20קווים%20מנחים%20לקביעת%20דרגה%20מלאה%20במקרים%20של%20נכויות%20קשות.pdf
  14. המוסד לביטוח לאומי, הלשכה הרפואית "התייחסות לתלונות התובע בוועדות רפואיות" (22.11.2009; נצפה ב־5.11.2026). https://www.btl.gov.il/About/Vaadot/Chozrim/NechutKlalit/Documents/התיחסות%20לתלונות%20התובע%20בו.רפואיות%20בנכות%20כללית.pdf
  15. המוסד לביטוח לאומי, מינהל הגמלאות "חובת קבלת תביעות המוגשות למוסד" (23.8.2012; נצפה ב־5.11.2026). https://www.btl.gov.il/benefits/HozrimGimlaot/Hozrim/חובת%20קבלת%20תביעות%20המוגשות%20למוסד.pdf
  16. המוסד לביטוח לאומי, מינהל הגמלאות, חוזר נכות 1727 / חוזר נפגעי עבודה 1447 "מסירת מידע על האפשרות להסיר את הערר" (3.8.2014; נצפה ב־5.11.2026). https://www.btl.gov.il/benefits/HozrimGimlaot/Hozrim/חוזר%20נכות%201727-%20(נע%201447)%20מסירת%20מידע%20על%20האפשרות%20להסיר%20את%20הערר.pdf

המידע במדריך הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון (5.11.2026). הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני. כל מקרה נבחן לגופו, ואין במידע הבטחה לתוצאה.

שירותים בתחום זה

כל הקטגוריות

ביטוח לאומי

דיני נזיקין

טכנולוגיה ומשפט

מדריכי זכויות

עוד מאותו נושא

מאמרים אחרונים בבלוג

תפריט נגישות