עו"ד זיו קורן · מדריך זכויות · המקורות אומתו ביום 5.11.2026 · עודכן לאחרונה 5.11.2026 · זמן קריאה כ־11 דקות
רגע אחד הכול היה רגיל. ואז נפילה, מכה, תנועה לא נכונה, או רכב שלא עצר בזמן, ופתאום אתם בתוך תאונת עבודה.
עכשיו כואב. אולי אתם במיון, אולי בבית עם תחבושת. ובראש רצות שאלות: מי ישלם לי על הימים האלה? מה המעסיק צריך לתת לי? האם כבר פספסתי משהו?
נשמו. ברוב המקרים לא פספסתם כלום. החוק נותן לכם זמן, אבל יש כמה דברים קטנים שכדאי לעשות כבר השבוע, כי הם יקבעו איך התיק ייראה בעוד חודשים. המדריך הזה עובר איתכם שלב אחרי שלב, עם הפניה לסעיף החוק או לעמוד הרשמי בכל נקודה.
בקצרה
נכון ל־5.11.2026.
- מהי תאונת עבודה: תאונה שקרתה תוך כדי העבודה ועקב העבודה. גם תאונה בדרך לעבודה או ממנה נחשבת לרוב תאונת עבודה, בכפוף לחריגים[1, ס' 79–81].
- שני מסמכים פותחים את הדרך: טופס בל/250 שהמעסיק ממלא וחותם (עצמאי ממלא בל/283), ותעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מקופת החולים[2].
- התביעה עצמה: טופס בל/211, תוך 12 חודשים מיום הפגיעה[1, ס' 296(א)][2].
- דמי פגיעה: 75% מהשכר הרגיל, עד תקרה יומית (בשנת 2026: 1,314.25 ₪[4]), ולכל היותר 13 שבועות (91 ימים)[1, ס' 92(ב), 97(א)][3].
- הימים הראשונים: את יום הפגיעה משלם המעסיק. אם אי־הכושר נמשך פחות מ־12 ימים נוסף על יום הפגיעה, לא משולמים דמי פגיעה על היומיים שאחריו[1, ס' 93][3].
יש לכם שאלה על המקרה? כתבו לנו בוואטסאפ
מחשבון הזכויות: בדיקת זכאות ראשונית
תוכן העניינים
- למי המדריך הזה?
- מה בכלל נחשב "תאונת עבודה"?
- מה עושים ביום הראשון אחרי תאונת עבודה?
- איך מגישים את התביעה לדמי פגיעה?
- דמי פגיעה: כמה משלמים, לכמה זמן, ומי משלם את הימים הראשונים?
- מה קורה אחרי 91 הימים?
- אילו טעויות אנחנו רואים שוב ושוב?
- סיפור מהמשרד: "זה רק נקע, זה יעבור"
- שאלות נפוצות על תאונת עבודה ודמי פגיעה
למי המדריך הזה?
- נפגעתם במקום העבודה, או בזמן משימה שהמעסיק שלח אתכם לבצע.
- נפגעתם בדרך לעבודה או בחזרה ממנה.
- אתם עובדים עצמאיים שנפגעו תוך כדי העיסוק שלכם.
נפגעתם בתאונת דרכים בדרך לעבודה או בזמן העבודה? המדריך הזה רלוונטי לכם, וכדאי לקרוא גם את מדריך: תאונת דרכים בדרך לעבודה – למה ביטוח לאומי קודם. במקרה כזה יש שני מסלולים שנפגשים, והסדר ביניהם חשוב.
עברו כבר 91 ימים, או שנשארה מגבלה? המשך הדרך נמצא במדריך: נכות מעבודה.
מה בכלל נחשב "תאונת עבודה"?
החוק מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. אצל עובד עצמאי, הכוונה לתאונה שאירעה תוך כדי העיסוק במשלח ידו ועקבו[1, ס' 79].
ומה אם זה קרה בדרך?
נסיעה או הליכה מהבית לעבודה, מהעבודה הביתה, או ממקום עבודה אחד לשני, נחשבת חלק מהעבודה[1, ס' 80(1)]. ההגנה הזו נשללת כשיש "הפסקה או סטיה של ממש" מהדרך המקובלת, למטרה שאינה קשורה לעבודה[1, ס' 81(א)].
החוק מחריג במפורש שני מקרים, שבהם עצירה בדרך אינה נחשבת סטייה[1, ס' 81(ב)]:
- ליווי ילד לגן ילדים או למעון, או החזרתו משם.
- תפילת בוקר בציבור, בבית הכנסת שבו נוהגים להתפלל.
מה אם זה קרה בהפסקת האוכל?
גם תאונה בהפסקה שהמעסיק קבע, שאינה ארוכה משלוש שעות, במקום שבו העובדים סועדים או בדרך אליו, יכולה להיחשב תאונת עבודה, בתנאים שבחוק[1, ס' 80(4)].
מי צריך להוכיח שזה קשור לעבודה?
כאן יש לכם יתרון: תאונה שאירעה לעובד תוך כדי העבודה נחשבת כאילו אירעה גם עקב העבודה, כל עוד לא הוכח אחרת[1, ס' 83]. כלומר, נטל ההוכחה לא מונח כולו עליכם.
שובר מיתוסים: "אם לא הגעתי לרופא תוך 72 שעות, הפסדתי"
המיתוס: חייבים להגיע לרופא תוך 72 שעות אחרי תאונת עבודה, אחרת אין תביעה.
מה החוק אומר: מועד של 72 שעות מופיע בחוק רק לגבי בקע מפשעתי[1, ס' 84]. המועד הכללי להגשת התביעה ארוך בהרבה: 12 חודשים מיום הפגיעה[1, ס' 296(א)].
ובכל זאת: פנו לטיפול כבר באותו יום. הסיבה היא לא החוק אלא הראיות. תיעוד רפואי מיום האירוע הוא ראיה חשובה מאוד לכך שהפגיעה קשורה לעבודה. כל יום בלי תיעוד פותח פתח לשאלה "אולי זה קרה בבית?".
מה עושים ביום הראשון אחרי תאונת עבודה?
- מקבלים טיפול. במצב דחוף פונים למיון. שומרים את סיכום המיון.
- מבקשים מהמעסיק טופס בל/250. זו הפניה לטיפול רפואי לעובד שנפגע בעבודה. המעסיק ממלא וחותם עליה. עובד עצמאי ממלא בעצמו את טופס בל/283[2].
- הולכים עם הטופס למחלקת תאונות עבודה בקופת החולים ומבקשים "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה". בתעודה צריכות להופיע האבחנה ותקופת אי־הכושר לעבודה[2].
- מתעדים בעצמכם, כל עוד הזיכרון טרי: מתי ואיפה זה קרה, מה בדיוק עשיתם, מי ראה, צילום של המקום ושמות של עדים. אם במקום העבודה נכתב דוח אירוע, בקשו עותק.
מה קורה באמת: אחת הטעויות הנפוצות היא תיאור כללי מדי בתיעוד הרפואי, למשל "כאבי גב", בלי המשפט "נפגעתי בעבודה בזמן ש…". משפט אחד כזה הופך את הרישום מ"תלונה" ל"פגיעה בעבודה". בקשו מהרופא לרשום איך זה קרה.
ומה אם המעסיק לא משתף פעולה? חשוב לדעת שאת התביעה לדמי פגיעה מגישים אתם, ישירות לביטוח לאומי[2]. נתקעתם בשלב הזה? אפשר לפנות אלינו.
איך מגישים את התביעה לדמי פגיעה?
- מה מגישים: טופס בל/211, "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה". מצרפים את התעודה הרפואית הראשונה או את סיכום המיון, ובהם האבחנה ותקופת אי־הכושר[2].
- עד מתי: תוך 12 חודשים מיום הפגיעה[1, ס' 296(א)][2]. ביטוח לאומי עצמו ממליץ להגיש מוקדם ככל האפשר[2].
- איך: בטופס מקוון באתר ביטוח לאומי; בטופס ידני שמעלים דרך "שליחת מסמכים" באתר; או בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף הקרוב למגורים[2].
מה עוד מצרפים?
- שכירים שנעדרו מסיבות שאינן בשליטתם בשלושת החודשים שלפני הפגיעה: אישור על ההיעדרות[2].
- שכירים שעבדו אצל כמה מעסיקים באותה תקופה: תלושי שכר או אישור שכר מכל אחד מהם[2].
- בתאונת דרכים: דוח משטרה, העתק תעודת הביטוח והעתק התביעה שנשלחה לחברת הביטוח[2].
שתי בדיקות לפני ששולחים: ביטוח לאומי מחזיר בלי טיפול תביעה שאינה חתומה או שלא צורף לה חומר רפואי[2].
את הטופס חותמים אתם. לפי חוזר של אגף נפגעי עבודה, גם אם יש לכם עורך דין עם ייפוי כוח, חתימתו על התביעה לא מתקבלת: "התובע חייב לחתום בעצמו על התביעה"[6]. החריג הוא מי שאינו מסוגל לחתום בגלל מצבו. אז יכולים לחתום במקומו אפוטרופוס, בן הזוג או אדם אחר, לפי הכללים[6].
אמרו לכם שאין טעם להגיש? לפי הוראות ביטוח לאומי, "חובה לקבל כל תביעה" שמוגשת, גם אם נראה שאין זכאות[7]. אם התביעה נדחית, אתם אמורים לקבל מכתב דחייה מסודר, שמפנה לאפשרות לערער לבית הדין[7].
יש לכם גם ביטוח פרטי? הגשת תביעה לחברת ביטוח פרטית לא מונעת תביעה לדמי פגיעה בביטוח לאומי. אם אתם תובעים פיצוי גם מצד שלישי, שאינו המעסיק, יש להודיע על כך למחלקת נפגעי עבודה בסניף[2].
דמי פגיעה: כמה משלמים, לכמה זמן, ומי משלם את הימים הראשונים?
כמה?
דמי הפגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר העבודה הרגיל, עד תקרה שקבועה בחוק[1, ס' 97(א)]. "השכר הרגיל" הוא ההכנסה ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, מחולקת ב־90[1, ס' 98(א)].
לפי כל זכות, בפועל נלקח החישוב הגבוה מבין שתי תקופות: שלושת חודשי העבודה המלאים שלפני חודש הפגיעה, או חודש הפגיעה עד יום הפגיעה עם החודשיים שלפניו. התקרה היומית בשנת 2026 היא 1,314.25 ₪ (נכון ל־5.11.2026; מתעדכנת בינואר)[4]. מדמי הפגיעה מנוכים דמי ביטוח[1, ס' 97(ד)], ולפי כל זכות גם מס הכנסה ודמי ביטוח בריאות[4].
גם ביטוח לאומי עצמו הנחה את פקידיו, בעקבות פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, לחשב את הבסיס "לפי ההכנסות הגבוהות מבין אלה"[8]. בנוסף, בחודש הפגיעה מוסיפים "הכנסה רעיונית" מהיום שאחרי הפגיעה ועד סוף החודש, כדי לשקף את השכר שהייתם מקבלים אילולא הפגיעה. ההנחיה חלה על תביעות שהוגשו מ־26.8.2021, ולא חלה על עובד יומי שאינו יציב[8]. במכתב מביטוח לאומי אמור להופיע פירוט של החודשים שלפיהם חושב הבסיס. בדקו אותו.[8]
לכמה זמן?
לכל היותר 13 שבועות בקשר לפגיעה אחת[1, ס' 92(ב)]. ביטוח לאומי מפרט: עד 91 ימים, רצופים או לא רצופים, ממחרת יום הפגיעה[3].
תנאי חשוב: דמי פגיעה משולמים רק בעד תקופה שבה לא עבדתם בפועל בשום עבודה, ואתם זקוקים לטיפול, לשיקום או להחלמה[1, ס' 92(א)].
ומי משלם את הימים הראשונים?
מקרא: מלא = המעסיק משלם; מקווקו = אין דמי פגיעה; פסים = ביטוח לאומי משלם; חיוור = חזרה לעבודה. שורה עליונה: היעדרות של פחות מ־12 ימים. שורה תחתונה: 12 ימים ומעלה.
| המצב | מה קורה |
|---|---|
| יום הפגיעה עצמו | ביטוח לאומי לא משלם עליו. המעסיק משלם את השכר של אותו יום[1, ס' 93(א)][3] |
| אי־כושר של פחות מ־12 ימים (נוסף על יום הפגיעה) | אין דמי פגיעה על שני הימים הראשונים שאחרי יום הפגיעה[1, ס' 93(ב)]. ביטוח לאומי משלם מהיום השלישי שלמחרת יום הפגיעה[3] |
| אי־כושר של 12 ימים ומעלה (נוסף על יום הפגיעה) | ביטוח לאומי משלם כבר מהיום שלמחרת הפגיעה[3], וגובה מהמעסיק את מה ששילם על 12 הימים הראשונים[1, ס' 94(ב)(1)] |
| עובד עצמאי | לא משולמים דמי פגיעה על 12 הימים הראשונים[1, ס' 94(ב)(2)][3] |
דוגמה מתוך אתר ביטוח לאומי[3]: הפגיעה ב־1.6, ההיעדרות נמשכה עד 8.6. הזכאות לדמי פגיעה היא מ־4.6 עד 8.6.
ומה אם המעסיק שלכם משלם בעצמו? יש מעסיקים שקיבלו מביטוח לאומי הרשאה לשלם דמי פגיעה לעובדיהם. במקרה כזה מקבלים את דמי הפגיעה דרך המעסיק, ולא גם מביטוח לאומי[3].
ואם חזרתי לעבוד חלקית?
אם בגלל הפגיעה רופא אישר לכם לעבוד פחות שעות, אפשר לקבל דמי פגיעה מופחתים. על כל שעת אי־כושר שאושרה משולמת שמינית מדמי הפגיעה ליום, ובלבד שלא עבדתם בפועל בשעות האלה. גם כאן, עד 13 שבועות[1, ס' 102].
מה קורה אחרי 91 הימים?
דמי הפגיעה נגמרים. אם נשארה מגבלה, השלב הבא הוא תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, בטופס בל/200. את התביעה הזו יכול להגיש רק מי שתביעתו לדמי פגיעה אושרה[5].
שני דברים שכדאי לדעת כבר עכשיו:
- גם אם חזרתם לעבודה, או לא נעדרתם בכלל, אפשר להגיש תביעה לנכות מעבודה[5].
- את דרגת הנכות קובעת ועדה רפואית, ולפיה משולמת קצבה חודשית או מענק[5].
נפגעתם קשה? יש שני כלים שכדאי להכיר:
- מקדמה. לפי חוזר של אגף נפגעי עבודה, נפגע שנראה זכאי לקצבה יכול לקבל מקדמה עוד לפני שהטיפול בתביעה הסתיים. החוזר מבקש מהפקידים "ליזום על ידי המוסד תשלום מקדמה", ולא רק כשהנפגע מבקש[9]. בפגיעות קשות, כמו קטיעות, שיתוקים, חבלות ראש קשות או אשפוז ממושך, נקבעו כללים למקדמה כבר בתום 91 ימי אי־הכושר[9].
- "מסלול ירוק". לנפגעים קשים יש נוהל של ביטוח לאומי "שמטרתו להבטיח ליווי רציף וקיצור תהליכים"[10]. הוא חל, בין השאר, על קטיעות, שיתוקים, חבלות ראש קשות, אשפוז ממושך, מחלות ממאירות, פגיעות קשות בכמה מערכות, וליקוי עיקרי של 50% לפחות[10]. שאלו את פקיד התביעות אם התיק שלכם סומן כ"מסלול ירוק".
המדרגות בקיצור[1, ס' 104]:
- נכות יציבה של 20% ומעלה: קצבה חודשית.
- נכות יציבה של 9% עד פחות מ־20%: מענק חד־פעמי.
- נכות זמנית של 9% ומעלה: קצבה לתקופה שנקבעה.
את כל הדרך הזו, כולל ההכנה לוועדה ותקנה 15, פרשנו במדריך: נכות מעבודה.
עמדת המשרד (דעה, לא הלכה): את רוב תיקי הנכות מעבודה מכריע מה שנעשה בשבועות הראשונים, הרבה לפני הוועדה. התיעוד מיום האירוע, הרישום של "איך זה קרה", והמסמכים מכל רופא שראה אתכם, הם חומר הגלם שהוועדה תקרא בעוד חודשים. לכן אנחנו ממליצים לפתוח "תיק" אישי כבר מהיום הראשון: תיקייה אחת שבה נשמר כל מסמך, כל הפניה וכל קבלה.
אילו טעויות אנחנו רואים שוב ושוב?
- "זה רק כאב, זה יעבור." לא מתעדים ביום האירוע, והכאב חוזר אחרי חודש בלי שום רישום.
- עובדים "על כאבים" בתקופת אי־כושר. דמי פגיעה משולמים רק אם לא עבדתם בפועל באותה תקופה[1, ס' 92(א)]. אם אתם יכולים לעבוד חלקית, יש לכך מסלול מסודר: דמי פגיעה מופחתים באישור רופא[1, ס' 102].
- שוכחים מעסיק שני. בלי תלושים מכל המעסיקים, חלק מהשכר לא נכנס לחישוב[2].
- עצירה בדרך בלי הסבר. "עצרתי בדרך הביתה" היא בדיוק השאלה שתישאל. אם העצירה הייתה קשורה לעבודה, או שהיא אחד משני החריגים שבחוק, כתבו זאת במפורש[1, ס' 81].
- שולחים טופס לא חתום או בלי מסמך רפואי. תביעה כזו חוזרת בלי טיפול[2].
- מחכים "לראות איך זה מתפתח". המועד הוא 12 חודשים[1, ס' 296(א)], אבל ככל שמחכים, קשה יותר לאתר עדים ולשחזר פרטים.
סיפור מהמשרד: "זה רק נקע, זה יעבור"
זה סיפור מורכב, שנבנה מכמה תיקים שליווינו. המקצוע, הפרטים והנסיבות שונו, וכל דמיון לאדם מסוים מקרי.
הוא עבד כטפסן באתר בנייה, ובסופי שבוע גם בשיפוצים אצל קבלן אחר. ביום חמישי אחד, לקראת סוף המשמרת, הוא החליק על קרש רטוב ונפל על היד. הכאב היה חד, אבל הוא קם, הניח קרח וסיים את היום. "זה רק נקע", אמר לעצמו. "זה יעבור".
זה לא עבר. אחרי יומיים הגיע לרופא המשפחה וסיפר על "כאבים ביד". על האתר, על הקרש ועל הנפילה לא אמר מילה. הוא לא חשב שזה חשוב. וכך נרשם בתיק הרפואי: כאבים ביד, בלי שום קשר לעבודה.
כמה שבועות אחר כך, עם יד בגבס ובלי משכורת מלאה, הוא הגיע אלינו. מנהל העבודה עוד "בודק" את עניין הטופס.
קודם הסברנו לו שלא הכול אבוד. יש 12 חודשים להגיש תביעה לדמי פגיעה, ואת התביעה מגישים ישירות לביטוח לאומי, גם כשהמעסיק מתעכב. אחר כך שחזרנו את היום ההוא: יומן העבודה באתר, עובד שראה את הנפילה ומוכן לכתוב מה ראה, והודעה ששלח למנהל העבודה באותו ערב. הוא חזר לרופא וביקש שיירשם איך זה קרה, בדיוק כמו שסיפר לנו.
ושאלנו עוד שאלה שכמעט נשכחה: יש מעסיק נוסף? היה: הקבלן של השיפוצים. בלי תלושי השכר משם, חלק מההכנסה שלו לא היה נכנס לחישוב.
התביעה הוגשה בטופס בל/211, חתומה, עם החומר הרפואי ועם תלושים משני המעסיקים. את הטופס הוא מילא ליד שולחן המטבח, ביד השנייה, ואשתו הניחה לידו כוס תה.
ובבית נפתחה תיקייה אחת, שאליה נכנס מאז כל מסמך, כל הפניה וכל קבלה.
מה לוקחים מהסיפור: תיעוד ביום האירוע, משפט אחד ברישום הרפואי על איך זה קרה, ותלושים מכל המעסיקים. ואם משהו התפספס, 12 החודשים נותנים זמן לתקן. ראו מה עושים ביום הראשון.
שאלות נפוצות על תאונת עבודה ודמי פגיעה
כמה זמן משלמים דמי פגיעה?
לכל היותר 13 שבועות על פגיעה אחת[1, ס' 92(ב)], כלומר עד 91 ימים, רצופים או לא רצופים, ממחרת יום הפגיעה[3].
מי משלם את הימים הראשונים אחרי תאונת עבודה?
את יום הפגיעה משלם המעסיק. אם אי־הכושר נמשך 12 ימים ומעלה נוסף על יום הפגיעה, ביטוח לאומי משלם מהיום שאחרי הפגיעה וגובה מהמעסיק את 12 הימים הראשונים. אם הוא קצר יותר, ביטוח לאומי משלם מהיום השלישי שאחרי יום הפגיעה[1, ס' 93–94][3].
עד מתי אפשר להגיש תביעה לדמי פגיעה?
תוך 12 חודשים מיום הפגיעה[1, ס' 296(א)]. ביטוח לאומי ממליץ להגיש מוקדם ככל האפשר[2].
האם תאונה בדרך לעבודה נחשבת תאונת עבודה?
בדרך כלל כן. החוק מכסה נסיעה והליכה בין הבית לעבודה[1, ס' 80(1)], אלא אם הייתה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך, שלא לצורך העבודה. ליווי ילד לגן או למעון ותפילת בוקר בציבור אינם נחשבים סטייה[1, ס' 81].
מה ההבדל בין טופס 250 לטופס 211?
טופס בל/250 הוא הפניה לטיפול רפואי, שהמעסיק ממלא וחותם. טופס בל/211 הוא התביעה עצמה לדמי פגיעה, ומגישים אותו לביטוח לאומי עם תיעוד רפואי[2].
אני עצמאי. מגיעים לי דמי פגיעה?
כן, אם בזמן הפגיעה הייתם רשומים בביטוח לאומי כעובדים עצמאיים. דמי הפגיעה משולמים בעד תקופת אי־הכושר, בניכוי 12 ימי ההיעדרות הראשונים[3]. טופס ההפניה שלכם הוא בל/283[2].
כמה הם דמי הפגיעה?
75% משכר העבודה הרגיל ברבע השנה שלפני הפגיעה, חלקי 90 לכל יום[1, ס' 97–98], עד תקרה יומית שמתעדכנת מדי שנה. לפי כל זכות, בשנת 2026 התקרה היא 1,314.25 ₪ ליום[4].
איפה מוצאים את טופס 250?
באתר ביטוח לאומי, בעמוד "הגשת תביעה לדמי פגיעה"[2]. שכירים מקבלים את הטופס מהמעסיק, שממלא וחותם עליו. עצמאים ממלאים בעצמם את טופס בל/283[2].
חזרתי לעבוד בחלקיות משרה. אני עדיין זכאי לדמי פגיעה?
ייתכן. אם רופא אישר שאתם יכולים לעבוד רק חלק מהשעות בגלל הפגיעה, אפשר לקבל דמי פגיעה מופחתים לפי שעות אי־הכושר שאושרו, עד 13 שבועות[1, ס' 102].
יש לכם שאלה על המקרה שלכם?
אנחנו מלווים נפגעי עבודה מהיום הראשון: בתביעה לדמי פגיעה, בהכנה לוועדה הרפואית ובערר. שלחו לנו את מה שיש בידיכם (טופס 250, תעודה רפואית, מכתב מביטוח לאומי), ונחזור אליכם.
שלחו לנו את המסמכים בוואטסאפ
מחשבון הזכויות: בדיקת זכאות ראשונית
התקשרו 052-8886033
על הכותב
עו"ד זיו קורן, מ.ר. 69408, חבר לשכת עורכי הדין משנת 2014. חבר ועדת ביטוח לאומי במחוז מרכז של הלשכה, ובוגר הקורס "רפואה למשפטנים" באוניברסיטת תל אביב.
מדריכים קשורים: פיברומיאלגיה וביטוח לאומי: פרט 92 · קצבת נכות כללית: תנאים וסכומים · ועדה רפואית בביטוח לאומי: הכנה וערר · תביעת פיצויים בתאונת דרכים · תאונת דרכים בדרך לעבודה: 6א או 6ב · נכות מעבודה ותקנה 15
מקורות
המקורות אומתו ביום 5.11.2026. נבדק לאחרונה: 5.11.2026.
- חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, ס"ח 210, ס' 79, 80, 81, 83, 84, 92, 93, 94, 97, 98, 102, 104, 296 (נוסח מוויקיטקסט, נצפה ב־3.11.2026). https://he.wikisource.org/wiki/חוק_הביטוח_הלאומי
- המוסד לביטוח לאומי "הגשת תביעה לדמי פגיעה" (נצפה ב־3.11.2026). https://www.btl.gov.il/benefits/Work_Injury/דמי%20פגיעה/Pages/אופן%20הגשת%20תביעה%20לדמי%20פגיעה.aspx
- המוסד לביטוח לאומי "תקופת תשלום דמי הפגיעה" (נצפה ב־3.11.2026). https://www.btl.gov.il/benefits/Work_Injury/דמי%20פגיעה/Pages/תשלום%20דמי%20הפגיעה.aspx
- כל זכות "דמי פגיעה לנפגע עבודה" (עודכן 13.1.2026; נצפה ב־3.11.2026). https://www.kolzchut.org.il/he/דמי_פגיעה_לנפגע_עבודה
- המוסד לביטוח לאומי, טופס בל/200 "תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה" (נוסח 03.2026; נצפה ב־3.11.2026). https://www.btl.gov.il/טפסים%20ואישורים/Documents/t200.pdf
- המוסד לביטוח לאומי, אגף ביטוח נפגעי עבודה "חתימת עורך דין על תביעה לדמי פגיעה בשם הנפגע" (19.6.2014; נצפה ב־5.11.2026). https://www.btl.gov.il/benefits/HozrimGimlaot/Hozrim/חתימת%20עורך%20דין%20על%20תביעה%20לדמי%20פגיעה%20בשם%20הנפגע.pdf
- המוסד לביטוח לאומי, מינהל הגמלאות "חובת קבלת תביעות המוגשות למוסד" (23.8.2012; נצפה ב־5.11.2026). https://www.btl.gov.il/benefits/HozrimGimlaot/Hozrim/חובת%20קבלת%20תביעות%20המוגשות%20למוסד.pdf
- המוסד לביטוח לאומי, חוזר נפגעי עבודה 135-2023 "השלמת שכר בחודש הפגיעה לאור פסק דין בא גד – דמי פגיעה, נכות מעבודה, דמי תאונה ומתנדבים" (28.5.2023; נצפה ב־5.11.2026). https://www.btl.gov.il/benefits/HozrimGimlaot/Hozrim/השלמת%20שכר%20בחודש%20הפגיעה%20לאור%20פסק%20דין%20בא%20גד-%20דמי%20פגיעה,%20נכות%20מעבודה,%20דמי%20תאונה%20ומתנדבים.pdf
- המוסד לביטוח לאומי, אגף ביטוח נפגעי עבודה, חוזר נפגעי עבודה 1428 "ייזום תשלום מקדמה על חשבון קצבת נכות מעבודה" (11.9.2005; נצפה ב־5.11.2026). https://www.btl.gov.il/benefits/HozrimGimlaot/Hozrim/ייזום%20תשלום%20מקדמה%20על%20חשבון%20קצבת%20נכות%20מעבודה.pdf
- המוסד לביטוח לאומי, אגף ביטוח נפגעי עבודה, חוזר נפגעי עבודה 1441 "הנחיות לטיפול מהיר בתביעות של נכים קשים ועובדים זרים – מסלול ירוק" (24.7.2006; נצפה ב־5.11.2026). https://www.btl.gov.il/benefits/HozrimGimlaot/Hozrim/הנחיות%20לטיפול%20מהיר%20בתביעות%20של%20נכים%20קשים%20ועובדים%20זרים%20-%20מסלול%20ירוק.pdf
המידע במדריך הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון (5.11.2026). הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני. כל מקרה נבחן לגופו, ואין במידע הבטחה לתוצאה.
